התחבר | משתמש חדש | אורח/ת 

אודות הישוב

ראשי >אודות הישוב
נחלת יהושע היא חבצלת השרון על שם לילאן (חבצלת) פריימן בת למשפחת תורמים מקנדה שמכספם רכש יהושע חנקין חלק מאדמות עמק חפר.
 
אז מתי באמת נוסדה חבצלת השרון? מי המתיישבים הראשונים שעלו על הקרקע ומתי ניטעו הפרדסים הראשונים. בשלטים של יישובי הסביבה: ביתן אהרון, בית ינאי וישובי החוף בעמק חפר נרשמה שנת הייסוד כשנת 1933. וזו אכן גם שנת ייסודה של חבצלת השרון על פי הפרוטוקולים של האגודה החקלאית.
אז עכשיו צריך לרוץ ולהחליף את השלט בכניסה למושב....
 
 
 
 
כבר באוגוסט 1933 כאשר האסיפה של הציונים הכלליים דנה בהתיישבות בוואדי חווארת , הוא עמק חפר והוחלט על נקודת ההתיישבות, קיבל הארגון נחלת יהושע את הקרקע מהקרן הקיימת והתבקש להכין תקנון ותכנית לאינסטלציה.
 
באותה אסיפה השתתפו תשעה אנשים שביקשו להתיישב בחבצלת השרון. רק שישה מהם עשו עליה על הקרקע שנה לאחר מכן כדי לטעת את הפרדסים והם: צבי אש - בן צבי, וקסלר - אוורבוך, סימון יוסף – מוסטקוב – גולדהכט, שרגא לוינשטיין (ארמוזה) גרין-קוייפמן (בר) וכשדן. השלושה הנוספים היו רוכפלד (שקד) רטנר וליפשיץ (עופר טרומר) כאשר ליפשיץ לא בנה את ביתו בכלל.
 
אדמות ואדי חווארת נרכשו על ידי הקרן הקיימת בשנת 1928 מתרומת יהדות קנדה. עד אז ישבו על האדמות האלה באופן בלתי חוקי אריסים בדואים.
 
במכתב מהסוכנות היהודית לקרן הקיימת נאמר שהארגון "נחלת יהושע" נוסד ביוזמתם של כמה מעסקני ברית הציונים הכלליים שקיבלו מהקק"ל 1000 דונם בעמק חפר.
 
בנחלת יהושע התארגנו 42 חברים ששמו להם למטרה לטעת חלק מהאדמות בפרדסים ורק לאחר שהפרדסים יינטעו יעלו החברים להתיישב על הקרקע. הפרדסים ניטעו בקרבת מקום לים רובם באדמה קלה וחול נודד וחלקם נחרבו מרוחות הים ונעזבו.
 
 
חצי שנה אחרי היווסדו של היישוב, באסיפה הכללית במרץ 1934 החליטו לשנות את שם האגודה ל"חבצלת השרון" על שם משפחת תורמים מקנדה: ליליאן פריימן שעל שם בעלה אהרון (ארצ'י) נקרא המושב ביתן אהרון.
 
באותה שנה מתגוררים במושב: אוורבוך משה ועדינה, צבי אש, כשדן אליהו, לוינשטיין שרגא, סימון יוסף ורוכפלד יצחק.
 
 
המייסדים של חבצלת השרון עלו לארץ מאירופה לפני 1933. הם התארגנו לארגון שנקרא נחלת יהושע על שם יהושע חנקין. רק שישה מהם כאמור עלו על אדמת היישוב בשנת 1934 כדי להכין את התשתית ולטעת את הפרדסים. כל יתר חברי הארגון המשיכו בעסוקיהם וגרו במקומות אחרים בארץ , בעיקר בחיפה. לכל מתיישב מתוך ה-40 שבחברי הארגון היו 23.5 דונם שכללו: מגרש של ארבעה דונם, אדמה כבדה של 3.5 דונם, פרדס בן 12 דונם ובאדמות החול עוד ארבעה דונם.
 
בדו"ח הועד הנבחר באותה שנה כתוב כי הועד התבקש לסדר את החוזה עם הקרן הקיימת, לקבל את הקרקע, המפות והתוכניות, לבקר במקום, לבחון את הקרקע ולפנות למתיישבים שיפקידו 50 לירות לבנק אפ"ק.
 
 
בנובמבר 1933 הוחלט שאחרי הגשם יש לעקור את החרובים, ליישר את הקרקע ולהתקשר למשה שקד בדבר חפירת הבאר. (משה שקד היה חופר בארות מקצועי. הוא חפר את הבאר הראשונה בנתניה בשנת 1929 ולימים גם היה ראש עיריית נתניה).
 
בחודש פברואר 1934 הוחלט לקנות ברושים ואקליפטוסים ולנטוע אותם במהלך החודשים דצמבר ועד מרץ. נקנו 20 אלף ברושים ואקליפטוסים כעצי הגנה על הגבעות ו-30 אלף עצים ובהם קזוארינות ואשלים כדי לטעת מסביב לחלקות. כמו כן חשבו לנסות לטעת כרם גפנים בחולות.
 
מלבד נטיעת עצי הדר, ברושים ואקליפטוסים כהגנה לפרדסים התעסקו בישוב בבניית התשתיות: בארות מים וכבישים ומי חשב אז על חשמל?
 
 
במרץ 1940 הועלתה ההצעה לסלול כביש מנתניה לאביחיל ולחבצלת. הועד אישר את הסלילה בתנאי שהכביש יגיע לנקודה שלנו בקרבת הפרדסים (עין התכלת). בשנת 1946 הוחלט להשתתף גם בסלילת הכביש לביתן אהרון.
 
בשנות הארבעים כבר החלו להירקם תכניות לישובים שכנים לחבצלת השרון.
 
 
בשנת 1945 הסכימה חבצלת השרון לדרישת מועצת פועלי ארץ ישראל (ההסתדרות) להעביר 250 דונם להקמת היישוב עין התכלת. ולחברת רסקו לבניית שכון בין חבצלת השרון לים (צוקי ים).
 
 
בשנת 1938 כבר ניטעו 30 פרדסים בני 12 דונם כל אחד. ליד הפרדסים היה בנוי בית אחד ומספר צריפים שבהם גרו 35 אנשים , מהם 7 משפחות והשאר בנים וקרובים של חברי הארגון.
 
הארגון נחלת יהושע פנה לקק"ל להקים את נקודת ההתיישבות קרוב יותר לנתניה ועל גבול אביחיל. אבל מנימוקי הקק"ל עולה כי מבחינתם היה רצוי שהנקודה תהיה בקרבת הפרדסים.
 
 
סייר ביטחון 053-3303613
מזכירות
09-8663034
מכולת 052-5599436
דואר ויתקין 09-8664423